כידוע, לפי הדין בישראל יכול אדם לקבוע כרצונו מה ייעשה ברכושו לאחר מותו ועקרון זה של “חופש הצוואה” הינו עיקרון מקודש. בניגוד לדין במדינות אחרות, ליורשים “הטבעיים” דהיינו לבת/בן הזוג ולילדים אין “חלק משוריין”, כלומר חלק מסויים בירושה המובטח להם בכל מקרה על פי חוק, כלומר לא ניתן לנשלם לחלוטין מהירושה.
יחד עם זאת, לפעמים רוצים בני הזוג להבטיח שעם פטירת מי מהם, יהא בן הזוג הנותר בחיים רשאי להעביר את הרכוש בצוואתו אך ורק בהתאם למוסכם בין הצדדים מראש ולהגביל את חופש הצוואה שלהם בעתיד. זאת, כדי לאפשר להם לוודא כבר עתה, שבן הזוג הנותר בחיים ידאג בצוואתו לאינטרסים של אותם יורשים או קרובים אשר שני בני הזוג, במועד עריכת הצוואה ההדדית, חפצים ביקרם. לשם מטרה זו נועד מוסד הצוואה ההדדית.
מהי צוואה הדדית? צוואה הדדית הינה צוואה מסוג מיוחד, אשר בה קובע מצווה אחד הסדרים אשר מבוססים ונסמכים על ההסדרים שקבע המצווה השני. אינטרס ההסתמכות הינו האינטרס העיקרי עליו מושתתת הצוואה ההדדית, וזאת בניגוד לצוואה רגילה, שבה לא תשמע מאף אדם טענה בדבר הסתמכותו עליה, שהרי צוואה רגילה ניתנת לשינוי בכל עת ללא הגבלה ולפיכך נהנה על פי הצוואה אינו יכול לטעון כי הסתמך על האמור בצוואה מסוימת.
על מנת להגן על אינטרס ההסתמכות בצוואה ההדדית, קובעים שני בני הזוג בצוואותיהם ההדדיות הוראה האוסרת עליהם לשנות, לבטל או לערוך צוואה אחרת. הסדר זה מנוגד לכאורה להוראות חוק הירושה אשר אוסרות על הגבלת מצווה לערוך, לשנות ולבטל את צוואתו בכל עת שיחפוץ בכך וכדי להגן על עיקרון חופש הצוואה, מתיר היום חוק הירושה לבן זוג המעוניין בכך לבטל או לשנות את צוואתו ההדדית בתנאים הקבועים בחוק.
על צד המעוניין לבטל את הצוואה ההדדית שנערכה בזמן ששני המצווים בחיים, להודיע על כך בכתב למצווה השני, על מנת שזה יוכל לכלכל צעדיו ולערוך צוואה חדשה. מרגע מסירת ההודעה הצוואה ההדדית בטלה וכל צד יכול לערוך צוואה חדשה כרצונו.
על מנת להמחיש את הדברים נביא דוגמא. נניח סיטואציה שבה מדובר בבני זוג המצויים שניהם ב”פרק ב'” בחייהם, ולכל אחד מהם ילדים מבני זוג קודמים. לבני הזוג דירת מגורים משותפת והם רוצים להבטיח שלאחר פטירת מי מהם, בן הזוג הנותר בחיים יקבל לרשותו את חלקם בדירה וימשיך להתגורר בה עד לתום ימיו ושנותיו. ואולם, כל אחד מבני הזוג חושש, שלאחר פטירתו יפעילו ילדיו של בן הזוג הנותר בחיים לחצים כדי שתנוסח על ידיו צוואה חדשה, לפיה הדירה תעבור אך ורק אליהם, לאחר פטירתו.
בסיטואציה כזו, יש חשש שלאחר פטירת מי מבני הזוג, ייטה בן הזוג הנותר להעדיף את ילדיו שלו, שהינם בשר מבשרו, יערוך צוואה חדשה וינשל מהצוואה את ילדי בן הזוג שנפטר. הדרך להתמודד עם בעיה זו, באופן שהן בני הזוג עצמם והן ילדיהם מנישואין קודמים יובטחו, הינה על ידי עריכת צוואה הדדית שמעגנת את רצונותיהם ואת הסכמותיהם של שני בני הזוג בעת עריכת הצוואה ההדדית.
הבעיה מתעוררת כאשר מצווה אחד מעוניין לשנות או לבטל את הצוואה ההדדית וזאת שעה שהמצווה השני כבר אינו בין החיים. במקרה זה קובע חוק הירושה כי תנאי לשינוי הצוואה ההדדית הינו – אם טרם חולק העיזבון – כי המצווה הנותר בחיים יסתלק מהחלק אותו הוא אמור לקבל מכוח הצוואה ההדדית. אם העיזבון כבר חולק, אזי על המצווה המבקש לבטל את הצוואה להשיב לעיזבון (בעין או בכסף) את כל מה שירש מכוח אותה צוואה הדדית. ברור כי מנגנון זה עלול להיותך מסורבל ומסובך ולפיכך משעה שבן הזוג נפטר אזי ההליך של ביטול הצוואה או שינוייה על ידי בן הזוג הנותר בחיים הופך להיות בעייתי ולעתים אף בלתי מעשי לחלוטין.
בני זוג העורכים צוואה הדדית צריכים להיות מודעים אם כן גם לחסרונותיה של הצוואה ההדדית ולמגבלותיה. כאמור, מעשה זה של עריכת צוואה הדדית עלול להיות בלתי הפיך דהיינו אם אחד מבני הזוג נפטר אזי בן הזוג השני נותר “תקוע” עם נוסח צוואה שמחייב אותו ואשר אין בכוחו לשנותו. לעתים, ממועד עריכת הצוואה ההדדית חלפו שנים רבות וחל שינוי נסיבות המצריך שינוי או ביטול הצוואה ההדדית. העובדה שחל שינוי נסיבות כאמור, אינה מאפשרת, על פי הדין את שינוי הצוואה ההדדית ולפיכך בעריכת צוואה הדדית יש סיכון לא מבוטל בהיותה פוגעת קשות בחופש הצוואה.
כך למשל, ניתן לתאר מצב טיפוסי שבו זוג נשוי עורך צוואה הדדית, האישה נפטרה ראשונה והבעל יורש את חלקה על פי הוראות הצוואה. כעבור נישא הבעל בשנית, ונולדו לו ילדים נוספים. במצב דברים זה, הבעל כבול לצוואה ההדדית ואינו יכול להוריש לילדים הנוספים דבר, על אף שינוי הנסיבות. מצב אחר, וקשה אף יותר, הינו בו אחד מהילדים היורשים על פי הצוואה ההדיית נקלע לבעיה קשה, כגון התמכרות להימורים או לסמים. סיטואציה כזו מחייבת שינוי הצוואה כך שחלקו של הילד “הבעייתי” יימסר לניהולו של נאמן שיהא אחראי לשמירה על הכספים להם זכאי אותו ילד. ואולם שינוי שכזה אינו אפשרי במקרה של צוואה הדדית דהיינו אין כאן כל גמישות.
בנוסף, חשוב לציין שבסוגיות שונות הנוגעות לצוואה הדדית קיימת פסיקה דלה מאוד של בתי המשפט, דהיינו מדובר בתחום שהינו בחלקו “קרקע בתולה” ואין בו כמעט תקדימים. לפיכך מי שעורך צוואה הדדית צריך להתייחס לעניין זה בזהירות רבה במיוחד.
